החלטה בתיק בר"ע 47058-01-13

השופט אילן איטח

1.                  לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים; ס"ע 47748-11-11) מיום 8.1.13, במסגרתה דחה בית הדין את בקשת המבקשת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, זאת נוכח החלטתו הקודמת מיום 5.12.12.

רקע הדברים

2.                  בקליפת אגוז, נציין כי המשיב הועסק על ידי המבקשת החל מיום 14.2.99 בתפקיד מנהל מכירות בתחום בנקאות ופיננסים. ביום 31.8.11 הודיע המשיב למבקשת כי הוא יסיים את עבודתו ביום 30.9.11. בתביעה טען המשיב, בין היתר, כי התפטר מהעבודה בשל כך שהמבקשת לא קיימה התחייבות לקדמו בתפקיד וכן עשתה מניפולציות בתשלום העמלות המגיעות לו. לפיכך תבע המשיב פיצויי פיטורים שמגיעים לו לטענתו מכוח החוק בשל התפטרות מחמת הרעה בתנאי עבודתו. לחלופין טען המשיב לזכאות לפיצויי פיטורים הן מכוח נוהג הקיים במבקשת לשלם פיצויי פיטורים לכל עובד בין שפוטר ובין שהתפטר והן מכוח הבטחת מנכ"ל המבקשת. עוד תבע המשיב הפרשי עמלות ופדיון חופשה.

בהגנתה טענה המבקשת כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות המשיב  ומעברו לחברה מתחרה (להלן - החברה החדשה); זכאות המשיב לעמלות מותנית - במקרה של סיום עבודה, בין היתר, בכך שלא הופרו החובות כלפיה ובכלל זה חובת הסודיות; המשיב לא התפטר בשל הרעה בתנאי העבודה; אין נוהג כנטען - ואם קיים כזה, הוא כפוף לכך שהעובד לא יפר את חובותיו כלפיה; הסכמת המנכ"ל נעשתה מתוך מצג שווא של המשיב לפיו האחרון יפנה לדרך חדשה ומבלי שגילה שהוא עובר למתחרה. בנוסף טענה המבקשת טענת קיזוז של הנזקים שנגרמו לה עקב השימוש שעשה המשיב בסודותיה המסחריים, ובכלל זה במסגרת מכרז שערך בנק הפועלים בע"מ (להלן - המכרז ו- הבנק, בהתאמה) ואותו הפסידה המבקשת לחברה החדשה.

3.                  במהלך הדיון בבית הדין האזורי הגישה המבקשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים כלליים וכן בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן - הבקשה הראשונה). הבקשה הראשונה התייחסה, בכל הנוגע למסמכים הספציפיים, לשני סוגי מסמכים: האחד, חוזה העבודה ותלושי שכרו של המשיב בחברה החדשה; השני, מכרזים ועסקאות בהם היה מעורב המשיב בחברה החדשה.

4.                  בהחלטה מיום 5.12.12 (להלן - ההחלטה הראשונה), נתן בית הדין צו לגילוי מסמכים כלליים ודחה את הבקשה בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. באשר לסוג האחד (חוזה עבודה ותלושי שכר) קבע בית הדין האזורי כי אין רלוונטיות לתנאי שכרו של המשיב בחברה החדשה משאין מחלוקת שהוא עובד כיום בשירותה. באשר לסוג השני נקבע כי המסמכים הנוגעים למכרזים ולעסקאות בהם היה המשיב מעורב אינם רלוונטיים לבירור השאלות שבמחלוקת וכי "מדובר בבקשה כללית ובלתי ממוקדת וללא ציון ספציפי של עסקה כזו או אחרת".

5.                  ביום 8.1.13 הגישה המבקשת בקשה נוספת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן - הבקשה השניה). בבקשה השניה התבקשו המסמכים הבאים: הצעת החברה החדשה במכרז, הודעת הזכיה במכרז, "כל מסמך רלוונטי אחר העשוי להעיד על מעורבותו של התובע במכרז", תלושי שכר ומסמכים המעידים על הענקת העמלה למשיב (סעיף 3 לבקשה). בנוסף חזרה המבקשת על הבקשה לגילוי הסכם העסקתו ותלושי השכר של המשיב בחברה החדשה (סעיף 6 לבקשה). במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקות שבין הצדדים.

6.                  בהחלטה מיום 8.1.13 דחה בית הדין האזורי את הבקשה השניה וקבע כי "אין מקום לבקשות נוספות נוכח ההחלטה מיום 5.12.12" (להלן - ההחלטה השניה).

החלטה השניה היא מושא בקשת רשות הערעור שלפני.

טענות הצדדים

7.                  לטענת המבקשת יש ליתן רשות ערעור שבמסגרתה יורה בית דין זה למשיב לגלות את המסמכים המבוקשים על מנת לאפשר את בירור המחלוקת בין הצדדים.

8.                  בהחלטה מיום 30.1.13 הוצע לצדדים כי הבקשה תוחזר לבית הדין האזורי על מנת שידון בה לגופה. זאת בהתחשב בשלב המקדמי בו נמצא ההליך ולכך שרק כעת הוחלפו תצהירי גילוי מסמכים כלליים.

המשיבהסכים להצעה זו והעיר כי אינו הבעלים של החברה החדשה ועל כן המסמכים המבוקשים אינם בשליטתו ובחזקתו. עוד טען המשיב כי המסמכים המבוקשים אינם חיוניים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שכן עילת התביעה התגבשה עם התפטרותו ועל כן כל אירוע מאוחר יותר אינו רלוונטי וכי אין כל קשר בין הנתבע בכתב התביעה לתנאי עבודתו בחברת בינת ותלושי השכר שהונפקו לו.

המבקשתבהודעתה ביקשה כי בקשתה תידון לגופה בבית דין זה, ולא תחזור לבית הדין האזורי.

9.                  משהצעת בית הדין להסדר דיוני לא הבשילה לכלל הסכמה, יש להכריע בבקשה.

הכרעה

10.              לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובכלל החומר שבתיק האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.  כלל הוא כי  מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. החלטה שעניינה מתן צו לגילוי מסמכים כמו גם היקף הגילוי, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה בפניה מתנהל ההליך. ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה .

11.              הלכה למעשה צודק המשיב כי הבקשה השניה היא עקיפה של הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה ככל שהמבקשת סברה כי נפלה בה טעות. משלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה ואין לאפשר לה דרך עקיפין זו, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.